בלבדרה

רקע אפור־פחם כהה שעליו נעות מערבולות לבנות וקרם רחבות, כאילו מישהו ערבב שני צבעים ועצר באמצע. התנועה אלכסונית ורציפה על פני כל הלוח, והלבן מתעבה לכתמים ומידלל לחוטים — זו אבן שקוראים אותה מרחוק, לא מקרוב.

משטח כזה לא מסתדר עם גב מנומר או עם ארונות בדוגמה. תנו לו רקע נקי — לבן מט, אפור כהה או עץ אגוז — והוא ייקח על עצמו את כל תשומת הלב. באי עם קנט מפל התנועה ממשיכה מהמשטח אל הצד, וזה שווה תכנון מראש מול הלוח עצמו.

קוורצית היא אבן טבעית מטמורפית: חול קוורץ שנדחס תחת חום ולחץ עד שהפך לסלע גבישי אחד. היא קשה יותר משיש ובדרך כלל גם מגרניט — סכין, מלח או צלחת קרמיקה לא משאירים בה סימן — ובניגוד לשיש היא לא נצרבת מלימון או מחומץ. היא כן נקבובית: הלוח נאטם לפני המסירה, ואיטום חוזר אחת לשנה עד שנתיים שומר עליו. אין בה שרף כמו בקוורץ מהונדס, ולכן סיר חם לא שורף אותה — תחתית עדיין הרגל טוב, בעיקר ליד קנט או חיבור.

כל לוח הוא חתיכת סלע אחת ויחידה, ושני לוחות של אותה אבן לעולם לא זהים. לכן אנחנו נוסעים איתכם למחסן הספק, בוחרים שם את הלוח עצמו ומסמנים עליו את הפריסה לפני החיתוך.