קופקבאנה

רקע שחור־חצילי עמוק שחוצה אותו גל לבן־שמנת אחד, רחב, שנע באלכסון מפינה לפינה ומתפצל לרצועות דקות בקצוות. אין עוד כלום בלוח — רק הניגוד הזה, וזה מספיק.

לוח כזה הוא כמעט ציור, וצריך לחתוך אותו כמו שתולים תמונה: להחליט איפה הגל ייפול, ולתכנן מסביב. הוא מיועד לאי או לגב, לא למטבח שלם. הגימור הלדר מוריד את הברק ומשאיר את הניגוד רך יותר וקל יותר לחיות איתו.

קוורצית היא אבן טבעית מטמורפית: חול קוורץ שנדחס תחת חום ולחץ עד שהפך לסלע גבישי אחד. היא קשה יותר משיש ובדרך כלל גם מגרניט — סכין, מלח או צלחת קרמיקה לא משאירים בה סימן — ובניגוד לשיש היא לא נצרבת מלימון או מחומץ. היא כן נקבובית: הלוח נאטם לפני המסירה, ואיטום חוזר אחת לשנה עד שנתיים שומר עליו. אין בה שרף כמו בקוורץ מהונדס, ולכן סיר חם לא שורף אותה — תחתית עדיין הרגל טוב, בעיקר ליד קנט או חיבור.

כל לוח הוא חתיכת סלע אחת ויחידה, ושני לוחות של אותה אבן לעולם לא זהים. לכן אנחנו נוסעים איתכם למחסן הספק, בוחרים שם את הלוח עצמו ומסמנים עליו את הפריסה לפני החיתוך.