מונט בלנק

לבן צונן ואחיד, שעליו נמתחים עורקים דקים בגוון אפור־חום — לרוב אופקיים, לפעמים מסתעפים לענף אחד ארוך שחוצה את כל הלוח. הרקע כמעט נקי, כך שהעורק הבודד הוא כל הדרמה שיש כאן, וזה בדיוק מה שהופך את מונט בלנק לאבן שקטה לחלל שכבר עמוס.

במטבח היא מתפקדת כמו לבן, בלי הסטריליות של לבן מהונדס: היא מחזירה אור לחלל, יושבת יפה מול ארונות בעץ בהיר, באפור או בכחול עמוק, ומאפשרת לגב או לברזייה להיות הכוכב. הגימור הלדר מוריד את ההשתקפות ומדגיש את המרקם — בחירה טובה למטבח עם תאורה נקודתית חזקה.

קוורצית היא אבן טבעית מטמורפית: חול קוורץ שנדחס תחת חום ולחץ עד שהפך לסלע גבישי אחד. היא קשה יותר משיש ובדרך כלל גם מגרניט — סכין, מלח או צלחת קרמיקה לא משאירים בה סימן — ובניגוד לשיש היא לא נצרבת מלימון או מחומץ. היא כן נקבובית: הלוח נאטם לפני המסירה, ואיטום חוזר אחת לשנה עד שנתיים שומר עליו. אין בה שרף כמו בקוורץ מהונדס, ולכן סיר חם לא שורף אותה — תחתית עדיין הרגל טוב, בעיקר ליד קנט או חיבור.

כל לוח הוא חתיכת סלע אחת ויחידה, ושני לוחות של אותה אבן לעולם לא זהים. לכן אנחנו נוסעים איתכם למחסן הספק, בוחרים שם את הלוח עצמו ומסמנים עליו את הפריסה לפני החיתוך.